#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם נעשו נקבים בין הבתים מה הדין?	"זה שלא כנגד זה כשר [ודוקא אם אינם נכרים בחוץ], זה כנגד זה פסול לפי רש&quot;י והרא&quot;ש דוקא בחדשים [דהוא גילוי דהעור מקולקל], ולפי הרי&quot;ף והרמב&quot;ם דוקא בישנים [דכבר נתקלקלו מחמת יושנן (ט&quot;ז ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;), ויש לחוש שמא יקרעו עוד (ב&quot;י בשם נמוק&quot;י)]. ובג&#x27; נקבים בכל אופן פסול [ואפי&#x27; בחדשים למ&quot;ד שהם כשרים זה כנגד זה (ט&quot;ז ס&quot;ק ד&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א)]."	סימן לג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה נקרא זה כנגד זה?	לרש&quot;י ל&quot;ק תלוי בבתים, לרש&quot;י ל&quot;ב תלוי בדפנות הבתים [ודוקא שני דפנות בלא הפסק בית ביניהם], ולפי הנמוק&quot;י תלוי באוירים בין הבתים. וקיי&quot;ל כרש&quot;י ל&quot;ב (ביה&quot;ל ד&quot;ה ראשון, ודלא כהפמ&quot;ג דמחמיר בזה).	סימן לג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הנקב נראה בחוץ?	"איתא בגמ&#x27; דכל זמן שפני טבלן קיימת כשרות, והטור פי&#x27; דהיינו התיתורא אבל הנמוק&quot;י פי&#x27; עור הבתים שלמעלה [ופי&#x27; הב&quot;י דיהיו שלמים מכל הצדדים], וקיי&quot;ל כשניהם לחומרא, וא&quot;כ אם רואה הנקב בחוץ פסול (מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;)"	סימן לג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו חדשים ומהו ישנים?	"בגמ&#x27; איתא דחדשים הוי כשאוחז העור ומתפשט וחוזר וכווץ [ל&quot;א אתיא אבתריה ומתפשט] א&quot;נ כשאוחז ברצועה ואתו בתריה. ולמעשה אין נפק&quot;מ כיון דנחלקו איזהו עדיף [חדשים או ישנים] כתב הרמ&quot;א דמחמירין לפסול שניהם."	סימן לג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נקרעו בסכין?	"מן הסברא יהא כשר, דבין בחדשים ליכא גילוי מילתא שהם מקולקל ובין בישנים ליכא גילוי שהם מיושנן ויתקרעו יותר, ואפ&quot;ה כתב המחה&quot;ש דיש להחמיר [ואפשר משום מראית העין (הר&quot;י באק), אכן המקדש מעט (ס&quot;ק ג&#x27;) פי&#x27; דיש לחוש שמא יקרע יותר ויקלקל הבית], ומ&quot;מ דיבוק מהני (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;) {דעכשיו ליכא מראית עין, ועוד לפי המקדש מעט פשוט דתו לא אתי למיקרע יותר [דכאן לא צריך דין חיבור]}"	סימן לג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נמצא נקב בשל יד?	"הוי פסול דבהכרח נראית בחוץ, וגם לא נשאר בית שלם (שו&quot;ת פני יהושע,הובא בשע&quot;ת ס&quot;ק א&#x27; ומ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;)"	סימן לג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו שיטת הרמב&quot;ם?	"הרמב&quot;ם סבר דהגמ&#x27; איירי כשנפסק חוט התפירה, וס&quot;ל דחדתא עדיפי, וס&quot;ל דאפי&#x27; בג&#x27; פסיקות בחדתא כשר [והחילוק בין ב&#x27; וג&#x27; פסיקות אינן אלא בזה שלא כנגד זה] (גר&quot;א ס&quot;ק י&#x27;). {ולפי הרמב&quot;ם אם יכול לאחוז בעור תיתותרא ואינו נפסק הוי סימן שהעור הוי חזק ומהני בה התפירות אע&quot;פ שנפסקו מקצת התפירות, אבל עדיין צ&quot;ב מש&quot;כ הרמ&quot;א דחדשים פסולות (הר&quot;י באק)}"	סימן לג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נפסקו התפירה?	"הרמב&quot;ם למד שיטתו מתוך הגמ&#x27;, אמנם הב&quot;י (ס&quot;ס ל&quot;ב) הביא מהרא&quot;ש וספר התרומה דאם נפסקו ב&#x27; מקומות כשר וג&#x27; פסול, וכן קיי&quot;ל מדינא אם אין לו תפילין אחרים, ומותר אפי&#x27; לברך עליהם. אולם, אם נפסקו בג&#x27; מקומות אע&quot;פ שעדיין כשרים לפי הרמב&quot;ם [בחדשים], אפ&quot;ה אין לברך עליהם (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו)"	סימן לג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אינו פסול משום דנפסד הריבוע?	"תי&#x27; הביה&quot;ל (ד&quot;ה לחוש) דאולי איירי כשנפסקו רק באמצע הריבוע [ומכאן הוכיח המנח&quot;י דאין חסרון בריבוע, וכדאשכחן במעברתא], ועוד תי&#x27; הביה&quot;ל דהרמב&quot;ם סבר דכל זמן שנעשו מרובע כשרים אע&quot;פ שאבד הריבוע אח&quot;כ [ודלא כהש&quot;ע בסי&#x27; ל&quot;ב סעי&#x27; ל&quot;ט], ומסיים וצ&quot;ע בכל זה [וכתב דהרמב&quot;ם למד דזהו פשט בפני טבלא קיימת, דלא כהשאר ראשונים, ואפשר דזהו כוונת הגר&quot;א (ס&quot;ק י&#x27;) במש&quot;כ דהרמב&quot;ם חולק על השאר ראשונים בפירוש דפני טבלא (הר&quot;י באק)]"	סימן לג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאיזה מין עושים הרצועות?	"מעור בהמה חיה ועוף טהורה, וטוב שיהיה מעור העגל (קס&quot;ה סי&#x27; כ&quot;ג סעי&#x27; א&#x27;)"	סימן לג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם כשר בקלף וגויל?	משמע ממרדכי דכשר בין בגויל בין בקלף (ב&quot;י, ש&quot;ע)	סימן לג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך עיבוד לשמה?	"הרמב&quot;ם כתב דבעי עיבוד לשמה, והקשה הבדק הבית מ&quot;ש מעור בתים דס&quot;ל להרמב&quot;ם דלא בעי עיבוד כלל, ותי&#x27; המג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) דכיון דיש הלכתא דצריכים להיות שחורות וא&quot;כ שצריך שיחור לשמה ה&quot;ה דבעי עיבוד לשמה, אכן, הקשה הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;) נהי דבעי שיחור לשמה אבל דלמא לא בעי עיבוד כלל, ותי&#x27; הגר&quot;א (ס&quot;ק י&quot;א, ע&quot;פ הבנת הביה&quot;ל ד&quot;ה וצריך, ע&quot;ש, שבא לאפוקי פירוש הבאר עשק) דכיון דחזינן דציותה התורה שיהיה העור מתוקן כל צרכו אפי&#x27; בהשחרות ק&quot;ו בעצם התיקון של העור דהיינו העיבוד שצריך שיהיה בו [ואין זה ק&quot;ו מהלכה אלא גילוי מילתא בעלמא]. אמנם, המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ח) מציין נמי להלבוש דביאר דעת הרמב&quot;ם דכיון דהרצועות צריכים להיות רכות לקשירה ולכריכה נחשב העיבוד כצורך התפילין משא&quot;כ בבתים שהם קשים וחזקים (מ&quot;ב דרשו). ולגבי הדין לשמה בהעיבוד, הביה&quot;ל (שם) מצדד לומר דלפי הרמב&quot;ם העיבוד עור רצועה לשמה אינו אלא מדרבנן [אבל עצם העיבוד הוא הלל&quot;מ ולעיכובא (ביה&quot;ל ד&quot;ה הלכה)], וגם הפמ&quot;ג (הובא בביה&quot;ל ד&quot;ח עור) נוטה דהדין עיבוד לשמה הוי רק מדרבנן, ואפ&quot;ה כתב הקס&quot;ה (סי&#x27; כ&quot;ג סעי&#x27; א&#x27;) דאם נתעבדו שלא לשמה פסולים."	סימן לג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קלף הנעבד לסת&quot;ם האם הוא כשר לרצועות?	"הביה&quot;ל (ד&quot;ה רצועות) הביא מפמ&quot;ג דמסתפק בדבר זה, ובמ&quot;ב עו&quot;ה (הע&#x27; ע&#x27;) ביאר דכיון דהוזמן לגוף הקדושה, מסתפק הפמ&quot;ג אם מותר להורידם לרצועות דזהו רק תשמישי קדושה."	סימן לג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עד כמה צריך לשחור את הרצועות?	"עד שיהיו שחור כעורב (ברוך שאמר, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ט), וצריך ליזהר במקום הקשר. אמנם, מדינא כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה הרצועות) דאפי&#x27; אם דומה לכחול כשר דדוקא בדיו פסול אם הוא כחול."	סימן לג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במקום יותר מכשיעור רצועה?	"מסתפק הביה&quot;ל (ד&quot;ה הרצועות), אמנם אם צבען גוון אחר הוי פסול מדרבנן משום מנומר [ובמ&quot;ב עו&quot;ה נוטה לומר דאפי&#x27; אם הניחן מקצתן כגוון העור הוי חשש מנומר וצריך להשחירה מדרבנן]"	סימן לג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחלק הרצועה שנכנסת לתוך המעברתא?	גם זה מסתפק בביה&quot;ל (ד&quot;ה הרצועות), אמנם בודאי לכתחילה צריך להשחירה דילמא תצא חוץ לבית	סימן לג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על איזה צד צריך להשחיר הרצועה?	"הביה&quot;ל (ד&quot;ה מבחוץ) מדייק מרש&quot;י דצריך להשחיר צד החלק [ואין נפק&quot;מ באיזה צד נראה בחוץ בשעת הלבישה], אבל הפמ&quot;ג סבר דלעולם צד הניכר בחוץ צריך להיות שחור [וגם הוא מודה דלכתחילה יהיה צד החלק]. ולפי&quot;ז אם נתהפך הרצועה כשהוא בראשו לפי הפמ&quot;ג אינו יוצא {ועי&#x27; רש&quot;י מו&quot;ק (כ&quot;ה ע&quot;א) דכתב דרצועה שחורה נראה בחוץ הלכה למשה מסיני, ומשמע כהפמ&quot;ג (וידוע דרש&quot;י במו&quot;ק אינו רש&quot;י)}, ועוד נפק&quot;מ אם יכול להשחיר צד השני, דלפי הביה&quot;ל לא ולפי הפמ&quot;ג כן (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&#x27;, ביה&quot;ל ד&quot;ה מבחוץ)"	סימן לג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה צבע יהיה צד השני של הרצועות?	כל מה שירצה חוץ מאדום [משום גנאי דם חטטיו או דם נדה], והרמב&quot;ם סבר דנוי הוא שיהיה כמו הצבע של הבתים אבל אין נוהגין כן (דרכ&quot;מ, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;א)	סימן לג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לגבי חודי הרצועות?	"חידש הקס&quot;ה (סי&#x27; כ&quot;ג סעי&#x27; ב&#x27;) דצריך להשחירם ואפשר דהוא בכלל ההלל&quot;מ. והזכרון אליהו (פ&quot;כ סי&#x27; ב&#x27;) הביא ראיה מפמ&quot;ג דא&quot;צ להשחירם דכתב הפמ&quot;ג דאם עכו&quot;ם השחירם יש עצה להפכו להשחיר הצד שני לשמה, והחזו&quot;א הביא עוד ראיה מתיקון תפילין דכתב שמשחירים את רצועות ואח&quot;כ חותכים אותן (מ&quot;ב דרשו). {ולענ&quot;ד יש ראיה להקס&quot;ה מגמ&#x27; מנחות (ל&quot;ה ע&quot;א) דכתב דלא יצבע צד השני אדום משום גנאי ואיצטריך הגמ&#x27; לפרש החשש שמא יהפך הרצועה, ואי אמרת דגם הצדדין אינם שחורים לימא דניכר האדמימות ע&quot;י הצדדים.}"	סימן לג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם משחירם בדבר טמא?	"כתב השע&quot;ת (ס&quot;ק ה&#x27;) בשם הנוב&quot;י דאם הוא אינו מעיקר הצבע אלא להצליל הצבע כשר [והקס&quot;ה (סי&#x27; כ&quot;ג סעי&#x27; ב&#x27;) מחמיר לכתחילה, וכן החמיר הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ה&#x27;)], ואם הוא בעצם השיחור צ&quot;ע, וצבע תכלת שבא מחלזון תלוי במח&#x27; רש&quot;י ורמב&quot;ם {ואולי יש חילוק בין תשמישי קדושה ותשמישי מצוה כדאשכחן בפמ&quot;ג (משב&quot;ז סי&#x27; ל&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ח)},"	סימן לג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך להשחיר הרצועות לשמה?	הספר התרומה מסתפק בדבר והמחמיר תבא עליו ברכה (וכ&quot;כ הש&quot;ע דהוא רק טוב), אבל הרמ&quot;א כתב דהוא לעיכובא [והביה&quot;ל (ד&quot;ה אפילו) הביא מגן האלף דמדייק הרמב&quot;ם דס&quot;ל דלא בעי לשמה מדכתב דדוקא ישראל ולא עכו&quot;ם, ואי אמרת דבעי לשמה תיפוק ליה דעכו&quot;ם לית ליה לשמה, אבל רע&quot;א דחה זה דאיצטריך לאפוקי גר שנתגייר ויודע דהיה לו לשמה כשהיה גוי], ולגבי סתמן לשמה הביה&quot;ל (ד&quot;ה אפילו) אינו ניחא ליה בהאי סברא. 	סימן לג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עכו&quot;ם שהשחיר הרצועות, האם איכא עצה להשחירם עוד פעם ע&quot;י ישראל?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) דמהני, וביאר רע&quot;א דהוי כמו ס&quot;ס דיש מח&#x27; בגיטין אם מהני ועוד יש שיטת המחבר דמקיל. אכן הרבה אחרונים חולקים על המג&quot;א (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ד)"	סימן לג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם איכא עצה אחרת?	הפמ&quot;ג לשיטתו ס&quot;ל דיכול להשחיר צד השני (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ד)	סימן לג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם עכו&quot;ם השחיר הבתים?	"אפי&#x27; להרמ&quot;א כשר בדיעבד, ובודאי מהני להשחירם עוד פעם ע&quot;י ישראל (ביה&quot;ל ד&quot;ה ומיהו), אכן כתב המ&quot;ב לעיל (סי&#x27; ל&quot;ב ס&quot;ק קפ&quot;ד) דיש מחמירים אפי&#x27; בדיעבד."	סימן לג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בקטן כשגדול עומד ע&quot;ג ואשה?	"מהני להשחרת רצועות דאין זה בגוף התפילין [ומשמע דבקטן מהני לכתחילה מה שגדול עומד ע&quot;ג, אמנם בביה&quot;ל לעיל (סי&#x27; י&quot;א וסי&#x27; י&quot;ד) מבואר דאינו לכתחילה, ותי&#x27; הר&quot;י באק דהכא עדיף דיש לצרף שיטת המחבר דס&quot;ל דלא בעי לשמה כלל] [ואפי&#x27; בעכו&quot;ם כשישראל עומד ע&quot;ג אין להחמיר בדיעבד (ביה&quot;ל ד&quot;ה אפילו), ובמ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ג) משמע דמהני לכתחילה אפי&#x27; בעכו&quot;ם, וצ&quot;ע], אבל כל דבר שהוא בגוף התפילין (כגון עשיית הבתים ושי&quot;ן ותפירות והקשר) לא מהני קטן [אפי&#x27; אם עומד ע&quot;ג] או אשה (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ג)."	סימן לג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בעצם חיתוך הרצועות?	גם כן צריך לשמה כמו השיחור (ביה&quot;ל ד&quot;ה אבל)	סימן לג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם השחיר הרצועות סתמא ולא חישב לשמה?	"כתב הביה&quot;ל (ד&quot;הה פסול) דיש להקל להשחירה עוד פעם לשמה, וביאר הר&quot;ג מלצר דיש לצרף כמה ספיקות: 1) לפי המחבר ל&quot;צ לשמה כלל 2) לפי המג&quot;א מהני להשחירה עוד הפעם לשמה 3) בדרך כלל אינו במקום שמעכב השיעור והביה&quot;ל מסתפק אם צריך להשחירה כלל 4) יש צד בביה&quot;ל דאמרינן סתמא לשמה 5) אם כבר השחירם לשמה קודם לכן יש סברא כל העושה ע&quot;ד ראשונה הוא עושה (עי&#x27; ביה&quot;ל סי&#x27; י&quot;א ד&quot;ה לשמן) 6) כשמשחירה אח&quot;כ יש עוד סברא הוכיח סופן על תחילתן. ועכ&quot;ז יש מחמירים לגרר מה ששיחר שלא לשמה. [ויש עוד עצה שהוזכר הביה&quot;ל לצבעו ע&quot;ג בסיקרא לבטל הצביעה שלא לשמה, אולם מסתפק בעצה זו דדלמא לא מהני מה שצבעו אח&quot;כ שחור דדלמא דוקא דיו ע&quot;ג סיקרא הוי כתב ולא צבע שחור ע&quot;ג סיקרא]"	סימן לג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רצועה שנפסקה תוך השיעור, האם יכול לקשרה או לתפרה?	"אינו יכול לקשרה משום וקשרתם כתיב שתהא קשירה תמה, אבל לגבי תפירה לפי רש&quot;י (והרמב&quot;ם) אינו יכול לתופרה, ולפי תוס&#x27; (והרא&quot;ש) יכול לתופרה [לפי הארחות חיים וב&quot;י אפי&#x27; בחוטין, ולפי התרוה&quot;ד ורבינו ירוחם דוקא בגידין (מג&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;), והמ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ו) כתב דוקא בגידין, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ז&#x27;) מקיל כשאין לו גידין] . והא דתפירה מהני היינו דוקא אם תופרה בפנים [כגון שתופרה מצד הפנים לתוך עובי הרצועה ואינו ניכר בחוץ כלל (רש&quot;י) א&quot;נ שהופך מקום התפירה לתוך המעברתא (הגהות מיימון, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ז)]. וכתב המחבר דבשעת הדחק יש לסמוך על המתירים לתפור כדי שלא יתבטל מצות תפילין."	סימן לג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה נקרא תוך השיעור 1) בשל יד 2) בשל ראש?	"1) הספר התרומה סבר כדי שתגיע מן הקבורת עד אצבע אמצעי ויכרוך בה ג&#x27; פעמים [ולא צריך כדי הכריכות על הזרוע (תרוה&quot;ד)], אבל הטור משמע רק מה שמקיף הקבורת (דרכ&quot;מ) 2) הב&quot;י כתב דלפי הספר התרומה השיעור יהא בשל ימין עד הטבור ובשל שמאל עד החזה, אבל הדרכ&quot;מ דחה די&quot;ל דהספר התרומה לא החמיר אלא בשל יד דצריך כ&quot;כ כדי להדקו יפה על זרועו משא&quot;כ בשל ראש סגי בכדי היקף ראשו וכמ&quot;ש הטור, והמחבר פסק כהדרכ&quot;מ [ודלא כמ&quot;ש בב&quot;י, וביאר הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ח&#x27;) דאע&quot;פ שהחמיר בסי&#x27; כ&quot;ז היינו רק מחמת השימושא רבא אבל פשוט דאין זה מהלל&quot;מ]"	סימן לג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחוץ לשיעור?	"אפי&#x27; קשירה מותר (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ט) {וכ&quot;ת מ&quot;ש ממה שמסתפק הביה&quot;ל (ד&quot;ה הרצועות) בנקודות לבנות חוץ לשיעור, וי&quot;ל דשאני התם דכולה מחוברת וצריך להיות כולה שחור משא&quot;כ הכא אינו אלא קשירה בעלמא וי&quot;ל דיכול לומר דל הקשירה לגמרי (עם הר&quot;י באק)}"	סימן לג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם נפסקה תוך השיעור, מה הדין לענין ברכה?	"לפי המחבר כדי לברך אם תפרו צריך להיות בשל ראש אחר כדי היקף ראשו ובשל יד עד האצבעות, לפי הט&quot;ז (ס&quot;ק ו&#x27;) אפי&#x27; השל ראש צריך שיעור שלם [עד הטיבור וחזה], ולפי הא&quot;ר בשל ראש סגי כדי היקף ראשו ובשל יד סגי בכדי היקף קיבורת [דס&quot;ל כרבינו ירוחם (המובא בב&quot;י) דמסופק בשיעור השל יד ושל ראש וגם מסופק אם הלכה כרש&quot;י או כתוס&#x27;, ולהכי מקיל בתפירה חוץ מכדי היקף ראש וקיבורת (מ&quot;ב עו&quot;ה)]. והמ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ט) מכריע בשל ראש בודאי יכול לברך אם נשאר ב&#x27; טפחים אחר הקשר [ויתכן דאז אפי&#x27; בקשירה יכול לברך] ומשמע דאפי&#x27; בפחות מזה יכול לברך, וכן בשל יד יכול לברך אם תפרו לאחר השיעור כדי להקיף הקיבורת, אכן הקס&quot;ה (סי&#x27; כ&quot;ד סעי&#x27; ו&#x27;) סבר דאין לברך אלא אם נפסקו אחר השיעור טבור בשל ראש, ועד הג&#x27; כריכות באצבע בשל יד."	סימן לג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד יעשה הכריכות בשל יד אם תפרו חוץ משיעור?	"חידש המחה&quot;ש דצריך להשלימה עד האצבע תחילה ואח&quot;כ יעשה הכריכות על הזרוע, והשיג עליו הגר&quot;ש קלוגר [אבל כתב דלא יהיה הקשירה על האצבעות גופה דאינו נאה (ע&quot;פ מ&quot;ב עו&quot;ה)], והכריע הביה&quot;ל (ד&quot;ה אם) דאפי&#x27; אם רוצה להקל כהגר&quot;ש קלוגר לכתחילה טוב שהתפירה יהיה רק מצד הפנים ואז פשוט דיכול לסמוך על שיטת תוס&#x27; דמכשירים אפי&#x27; אם יהיה בתוך השיעור."	סימן לג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נפסקה חוץ מכשיעור ולא תיקנו?	"בשל ראש הוי פסול [דהרי לכל הפחות צריך ב&#x27; טפחים] אלא שיש עצה אם נפסקה רק צד אחד דיכול להתיר הקשר ולמשוך הרצועה לשני הצדדים, אבל בשל יד הוי כשר לברכה כדמבואר בס&quot;ס כ&quot;ז (ביה&quot;ל ד&quot;ה אין)"	סימן לג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נפסקה הרצועה לרחבה ולא נשאר כשיעור שעורה, האם מהני תפירה?	הפמ&quot;ג מסתפק בדבר זה (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ט) [אבל אם נשאר כשיעור חטה יש להקל (ע&quot;פ מ&quot;ב עו&quot;ה)]	סימן לג סעיף ה		
